מהו ניכור הורי וכיצד בתי המשפט מתמודדים עם התופעה

 

בתקופה האחרונה מתפרסמים פסקי-דין רבים שעוסקים בניכור הורי.

למרבה הצער לא מדובר בתופעה חדשה, אך דרכי ההתמודדות של בתי המשפט עם התופעה זוכה לאחרונה לבחינה מחודשת.  

רק לצורך ההמחשה: ב-17.3.19 פורסם פסק-דינו של כב' השופט משה דרורי מביהמ"ש המחוזי בירושלים, שעוסק כל כולו בתופעת הניכור ההורי. פסק-הדין מונה 234 עמ' שמוקדשים לדרכי ההתמודדות של מערכת בתי המשפט, הרווחה והגורמים הטיפוליים עם התופעה הקשה. יתרה מזו, החל מחודש ינואר 2019 נערך בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב פרויקט חדש, כשבמסגרתו מונה "שופט מוקד" שתפקידו לקיים דיון דחוף בתוך 14 יום כאשר קיים חשש לניכור הורי. הרציונל בקיום הדיון הדחוף הינו קיצור תהליך הטיפול, שהינו קריטי ביותר במקרים אלה. 

את המונח "תסמונת ניכור הורי" (Parental Alienation Syndrome) טבע לראשונה הפסיכיאטר האמריקני פרופ' ריצ'רד גרדנר בשנת 1985. פרופ' גרדנר הגדיר את הסינדרום כהפרעה, אשר הביטוי העיקרי שלה נמצא בגינוי או בהתנכרות מצדו של ילד כלפי אחד מהוריו, כאשר אין כל צידוק לכך. פרופ' גרדנר מצא שהפרעה זו מופיעה, כמעט באופן בלעדי, במאבקים על חזקת הילד.

ניתן למצוא ביקורת רבה בפסיקה ובספרות על ממצאיו של פרופ' גרדנר ועל גישתו לתסמונת הניכור ההורי, ואולם, בעיקרו של דבר, התסמונת השתרשה היטב במשפט הישראלי כך שבתי המשפט נוהגים לצטט את ממצאיו של פרופ' גרדנר באופן תדיר.

סוגיית הניכור ההורי מגיעה לפתחו של בית המשפט, לרוב, כאשר ההורה שהילד או הילדים צריכים להיות עימו אינם מגיעים או כאשר הם מגיעים לביקור והם פוגעים בו, מעליבים אותו או מתעלמים ממנו. התסמונת מתגלה, בעיקר, בהתנכרות מצדו של הילד כלפי ההורה שאיננו המשמורן (בחלק קטן בלבד מהמקרים גם ההורה שאינו משמורן נמצא כהורה מנכר אשר הפעיל את ההסתה כנגד ההורה המשמורן).

תופעת הניכור ההורי כה מטרידה, עד שמומחים בתחום הגדירו אותה כמעין חטיפה נפשית של הילד, כשבמסגרתה מופעלים על הילד אמצעים פסיכולוגיים שונים הגורמים לניתוקו מההורה המנוכר וגורמים לו לפתח תלות בהורה המנכר.

ביטוי מובהק של ההפרעה הינו כאשר הורה אחד משמיץ את ההורה השני באזני הילד, וכתוצאה מכך משמיץ הילד את ההורה המנוכר ללא הצדקה אובייקטיבית.

פעמים רבות, ההורה המנכר יטען כי הילד לא רוצה בעצמו להיפגש עם ההורה המנוכר ושהעניין לא קשור כלל להורה המנכר. בתי המשפט השיבו על כך כי "קטין אינו רשאי להחליט שהוא מסרב לקשר עם מי מהוריו. פררוגטיבה זו נתונה לשני ההורים, בהסכמה, או לבית המשפט". הפסיקה אף מבהירה, כי על ההורה המשמורן לשכנע את בית המשפט שיש סיבה מוצדקת לסירוב הילד לקשר עם ההורה השני. אם אין להורה המשמורן הסבר שמניח את הדעת, בית המשפט יסיק שההורה המועדף תורם במעשה או במחדל למצב זה.

פרופ' גרדנר חילק את התסמונת לשלוש דרגות חומרה, החל מחוסר כבוד מופגן מצד הילד כלפי ההורה המנוכר ועד לניכור אבסולוטי  העלול להתבטא בניתוק קשר בין הילד וההורה המנוכר.

קיימים מחקרים שמצביעים על כך, שהנזק שנגרם לילד עקב תסמונת ניכור הורי פוגע בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד עצמו (כלומר, הפגיעה לא חלה אך ורק ביחס של הילד להורה המנכר ולהורה המנוכר).

אמצעי האכיפה לקיום קשר עם ההורה המנוכר ולפתרון בעיית הניכור ההורי

בתי המשפט יכולים להורות על כל אחד מהאמצעים הבאים במקרה של ניכור הורי:

  1. הפנית ההורה המנכר להדרכה/טיפול הורי. ככל שההורה מסרב להשתתף בהדרכה ההורית, עלול ההורה הסרבן לשלם הוצאות לטובת הצד השני בגין כל פגישה שלא התקיימה.

  2. הטלת סנקציות על ההורה המנכר כגון מניעת יציאה מן הארץ, שלילת רישיון נהיגה, איסור שימוש בכרטיסי אשראי והמחאות, הטלת קנס או מאסר בגין הפרת צו שיפוטי.

  3. החלטות המשלבות את הטיפול בתסמונת הניכור ההורי בדרך של הטלת סנקציות כספיות, הינן נפוצות ביותר בבתי המשפט. כך לדוגמה, בתי המשפט מחייבים את ההורה המנכר לא אחת, בסכום כספי של כמה מאות שקלים בגין כל ביקור של הילד שאינו מתקיים עם ההורה השני.

  4. מינוי אפוטרופוס חיצוני עבור הילד לצורך ייצוג ענייניו המשפטיים בבית המשפט.

  5. להורות על הגשת חוות דעת של עובד סוציאלי בנוגע לשאלה האם קיים ניכור הורי ומה ניתן לעשות במידה ומתקיים ניכור.

  6. הפחתת/ביטול מזונות בשל סרבנות קשר של הילד עם ההורה המנוכר.

  7. חיוב בפיצויים של ההורה המנוכר מכוח עילת  תביעה נזיקית.

  8. להכריז על הילד כ״קטין נזקק״ ולהוציא את הילד מחזקת ההורה המנכר ולהעבירו לחזקת ההורה השני. ייתכן גם, שעקב ניכור הורי, יוצא הילד מבית שני ההורים למרכז טיפולי.

לסיכום - נקודת המוצא היא, שלכל אחד מההורים מעמד שווה ביחס לקטין וזכותו של כל הורה לקיים קשר עם הקטין. הזכות לקשר בין הורה לילדו הינה זכות טבעית ובעלת ממד חוקתי (זכות זו אף מעוגנת באמנה בדבר זכויות הילד משנת 1989). לפיכך, על כל הורה עומדת חובתו של כל הורה לאפשר ולהבטיח את הקשר בין הילד לבין ההורה הנוסף, ולכל הפחות שלא לסכל את קיומו.

צור קשר
  • Facebook - White Circle

כתובת: רחוב בר כוכבא 23, מגדל וי-טאואר, קומה 11, בני ברק

טלפון: 03-7504545

פקס: 03-6490340

דוא״ל: guy@goldenblumlaw.com

האמור באתר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עו״ד והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה עפ״י המידע באתר הינה על אחריות המשתמש/ת בלבד. בכל מקרה יש להיעזר בעו״ד המתמצא בתחום.

© כל הזכויות שמורות לעו״ד גיא גולדנבלום