רכוש והסכם ממון - שאלות נפוצות

איזה דין חל על עניינים של רכוש בין בני זוג?


עניינים רכושיים בין בני זוג נדונים בישראל עפ"י המשפט האזרחי ולא עפ"י הדין הדתי, למעט אם הסכימו בני הזוג להתדיין על-פי הדין הדתי לפני בית הדין הרבני. החוק המנחה בעניין זה הינו חוק יחסי ממון בין בני הזוג.




מה החוק בישראל קובע לגבי רכוש שצברו בני הזוג במהלך תקופת נישואיהם?


על זוגות אשר נישאו לאחר שנת 1974, בהעדר הסכם ממון, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל הנכסים שצברו בני הזוג במהלך הנישואין. הסדר זה מכונה "איזון משאבים".




מהו הסדר איזון משאבים?


עפ"י החוק, במהלך הנישואין, שומר כל אחד מבני הזוג על זכויותיו ברכוש שלו. איזון המשאבים בין בני הזוג מתבצע כחלק מהליך הגירושין בבית המשפט או בבית הדין הרבני.

לדוגמא – בני זוג מנהלים חשבונות בנק נפרדים במהלך נישואיהם. כל בן זוג הוא הבעלים של החשבון הרשום על שמו בלבד. בעת פירוד עורכים איזון משאבים בין החשבונות.

במסגרת ביצוע איזון המשאבים, מתבצעת הערכת שווי כוללת לנכסיהם של בני הזוג. הכוונה לנכסים משותפים שנצברו במהלך שנות הנישואים, ונכסים ששייכים לכל אחד מבני הזוג בנפרד.

נכסי בני הזוג מחולקים בין בני הזוג בחלקים שווים.

אם קיים הפרש לטובת אחד מבני הזוג, אזי הוא ישלם לבן הזוג השני את גובה ההפרש. הפרש זה יכול להיות משולם באמצעות הענקת זכויות בנכס אחר או באמצעות תשלום כספי.




מהו ההסדר הרכושי שחל על בני הזוג שנישאו לפני 1974?


על בני זוג שנישאו לפני יום 1.1.1974, חלה הלכת שיתוף בנכסים (שמקורה בפסיקה, טרם חקיקת חוק יחסי ממון).

לפי הלכה זו, כאשר בני זוג מנהלים יחד אורח חיים תקין שמאופיין במאמץ כלכלי משותף, הרי שכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים הינם בבעלותם המשותפת בחלקים שווים ביניהם. כל זאת אף אם הנכסים רשומים על שם בן הזוג האחד או נמצאים בחזקתו הבלעדית. הלכת השיתוף קובעת כי השיתוף ברכוש הינו מידי, ומכאן שכל אחד מבני הזוג שותף במהלך הנישואין ובכל רגע נתון לרכוש שצברו בני הזוג.




מהו רכוש משותף בר איזון?


ההגדרה ל"רכוש" היא רחבה, וכוללת את הזכויות הבאות: מקרקעין, מיטלטלין, חשבונות בנק, זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות, מניות בחברות, נכסים עסקיים וכיו"ב.




האם נכס שהיה בבעלותי לפני הנישואין מהווה נכס בר איזון?


החוק קובע כי נכס שהיה בבעלות אחד מבני הזוג טרם הנישואין אינו נכלל במסת הנכסים המשותפים, ולכן לא ייכלל בהסדר איזון המשאבים בין בני הזוג ויישאר שלו בבלעדיות. נכסים אלה נקראים ״נכסים חיצוניים״ (כי הם חיצוניים לאיזון הנכסים).




האם ירושות ומתנות מהוות רכוש בר איזון?


ככלל החוק קובע כי רכוש שהתקבל במתנה או בירושה, אינו מהווה רכוש בר איזון. נכסים אלה נקראים ״נכסים חיצוניים״ (כי הם חיצוניים לאיזון הנכסים).

יצוין שבשנים האחרונות התפתחה הלכה שמכונה "הלכת השיתוף הספציפי". לפי הלכה זו, בנסיבות מסוימות, בית המשפט ובית הדין הרבני, יכולים לקבוע שלמרות שנכס מסוים התקבל בירושה או במתנה הוא עדיין ייחשב כנכס בר איזון. הלכה זו חלה גם על נכס שהיה לאחד מבני הזוג לפני הנישואין.




האם גמלה שמשולמת מהמוסד לביטוח לאומי או פיצוי בגין נזק גוף /מוות מהווים רכוש בר איזון?


החוק קובע כי גמלה המשולמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים לאחד מבני הזוגי בשל נזק גוף או מוות, לא מהווה רכוש בר איזון.




בן זוגי קיבל דירה בירושה וגרתי בה שנים רבות, ואף השקעתי בדירה כספים. האם יש לי זכויות בדירה?


כביכול, עפ״י חוק יחסי ממון התשובה שלילית שכן מדובר בנכס שהתקבל בירושה ועל כן נחשב נכס חיצוני.

עם זאת, בפסיקה הושם דגש על אופייה הייחודי של דירת המגורים כנכס משפחתי מובהק וכנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג, כך שיש להקל עם בן הזוג הטוען לשיתוף בה.

בפסיקה נקבעו מספר פרמטרים כלליים לצורך בחינת השאלה האם יש להכיר בשיתוף בדירת המגורים:

  1. האם הדירה הובאה לנישואים על ידי אחד מבני הזוג או נרכשה על ידו במהלך הנישואין?
  2. האם הדירה התקבלה בתקופת הנישואין מכוח ירושה או מתנה?
  3. האם לבן הזוג השני (שאינו בעלים של הנכס המדובר) יש דירת מגורים או נכס חיצוני אחר שהביא עמו לנישואיו ואשר נותר רשום על שמו?
  4. משך התקופה בה הדירה הייתה רשומה על שם אחד מבני הזוג ומספר השנים בהם התגוררו בני הזוג בדירה (ככל שהתקופה קצרה יהיה יותר קשה יותר להוכיח כוונת שיתוף בדירה).
  5. אורך חיי הנישואין עד לקרע או עד לגירושין (גם כאן, ככל שתקופת הנישואין קצרה יותר קשה יותר להוכיח כוונת שיתוף בדירה).
  6. האם ניטלה הלוואה או משכנתא על הדירה, ואשר שולמה לאורך השנים על ידי בני הזוג במשותף.
  7. שיפוץ מסיבי או תוספת בניה מהותית שמומנה על ידי שני בני הזוג
  8. התנהגות הצדדים - אווירה כללית של שיתוף ושל מאמץ משותף.

אם יצליח בן הזוג הטוען לשיתוף להוכיח שהיתה לבן הזוג היורש כוונת שיתוף – אזי תאוזן דירת המגורים כחלק מאיזון המשאבים.




החשיבות בעריכת הסכם ממון


בני זוג יכולים לערוך ביניהם הסכם ממון שקובע באופן מפורש (ואף בשונה מלשון החוק), כיצד יחולק ביניהם הרכוש בעת פרידה או גירושין, ולקבוע הפרדה רכושית מוחלטת בנוגע לנכסי ירושה ומתנות ולרבות נכס שהיה למי מהם לפני הנישואין.




מה החוק בישראל קובע לגבי בני זוג נשוי שלא ערכו ביניהם הסכם ממון?


החוק קובע כי בני זוג שלא חתמו ביניהם על הסכם ממון, רואים אותם כמסכימים להסדר איזון המשאבים שמעוגן בחוק יחסי ממון. כלומר - שווי הרכוש שצברו בני הזוג לאורך תקופת נישואיהם יחולק ביניהם בחלקים שווים, זאת פרט לרכוש שקיבל מי מבני הזוג במתנה או בירושה או נכס שהיה למי מהם לפני הנישואין.




הסכם ממון – מהן השלכותיו הכלכליות על כל אחד מבני הזוג?


בני זוג רשאים לקבוע הוראות שונות מלשון החוק ולערוך ביניהם הסכם ממון שבמסגרתו יסדירו את ענייני הרכוש ביניהם כרצונם.

לבני הזוג חופש בחירה רחב מאוד, והם יכולים להחליט איזה סוג רכוש יהיה רכוש משותף ואיזה סוג רכוש יוחרג ממצבת הנכסים המשותפים.




מהי הלכת השיתוף הספציפי וכיצד היא משפיעה על בני זוג שלא ערכו ביניהם הסכם ממון?


בישראל קיימת הלכה שמכונה "הלכת השיתוף הספציפית". לפי הלכה זו, בית המשפט ובית הדין הרבני, יכולים להכיר בתנאים מסוימים, בזכותו של בן/בת זוג לשיתוף בנכס שקיבל מי מהם בירושה או במתנה או בנכס מלפני הנישואים. הלכה זו משתרעת אף על נכסים עסקיים ואחרים.

בני זוג יכולים לקבוע במסגרת הסכם ממון ביניהם, הוראה השוללת את תוקפה של הלכת השיתוף הספציפי לגביהם. הוראה כזאת בהסכם ממון תבטיח את מלוא הזכויות של בן/בת הזוג בנכסים החיצוניים ותספק וודאות משפטית לבני הזוג בנוגע לזכויותיו בנכסים אלה.




האם חלה חובה לאשר הסכם ממון בבית המשפט לענייני משפחה / בבית הדין הרבני?


כן. יש לאשר הסכם ממון בין בני בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

ככלל, אישור הסכם הממון על-ידי הערכאה השיפוטית המוסמכת מהווה תנאי לכניסתו לתוקף של הסכם הממון ויש להקפיד להביאו לאישור על מנת להימנע מבעיות עתידיות באכיפתו.




האם ניתן לאשר הסכם ממון אצל נוטריון?


הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין ניתן לאמת בפני נוטריון, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.




חתמתי על הסכם ממון ואני מעוניין לשנות אותו. האם עליי לאשר את ההסכם שוב?


החוק קובע כי כל שינוי של הסכם הממון יהיה בכתב וגם שינוי כזה טעון אישור של הערכאה המוסמכת.

החריג היחיד בעניין זה חל לגבי נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם (מדובר בסוגיה מורכבת המהווה מקור לקונפליקטים משפטיים ולכן מוטב לאשר כל שינוי של הסכם ממון בערכאה המוסמכת).




חתמתי על הסכם ממון אך הוטעיתי לגבי פרט מסוים וחשוב. האם אני יכול/ה לבטלו?


ככלל, בתי המשפט נעתרים לתביעות לביטול הסכמי ממון שקיבלו תוקף של פסק דין במקרים נדירים בלבד. העילות המוכרות לביטול הסכם הממון הינן עושק, כפיה, הטעיה, תרמית וקיפוח שנבע מהיעדר ייצוג בעת הליך אישור הסכם הממון. לכן ייצוג משפטי של שני הצדדים במהלך עריכת הסכם ממון הוא חשוב ביותר.




האם ניתן לבטל הסכם ממון או חיוב מסוים בהסכם ממון בדרך של התנהגות?


העמדה הרווחת בפסיקה גורסת כי ביטול או שינוי של הסכם ממון שאושר כדין, מחייב הסכם אחר בכתב שיבטל את קודמו והוא טעון אישור של בית המשפט.

יחד עם זאת, ניתן למצוא בפסיקה גישה לפיה ניתן לפסול הסכן ממון שלא קויים הלכה למעשה לאורך חייהם הזוגיים של בני הזוג. פסיקה זו צומצמה למקרים נדירים בלבד והיא מדגישה את הצורך בקיומו ו / או עדכונו של הסכם ממון המתאים לבני הזוג.




האם ידועים בציבור מחויבים לאשר את הסכם חלוקת הרכוש ביניהם בבית המשפט?


ידועים בציבור אינם חייבים בהסכם בכתב לצורך הסדרת יחסי הרכוש ביניהם. יתרה מזו - גם אם ידועים בציבור עורכים ביניהם הסכם בכתב, הסכם זה לא טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה.

יחד עם זאת, מכיוון שבישראל מערכת היחסים הרכושית בין ידועים בציבור הינה בעיקרה יציר פסיקה, טוב יעשו בני זוג ידועים בציבור אם יערכו ביניהם הסכם לחיים משותפים אשר יסדיר את מכלול הזכויות והחובות ביניהם. כמו כן, מוטב לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה. אישור של בית המשפט יחזק את מעמדו המשפטי של ההסכם, ובנוסף לכך יספק ודאות משפטית לכל צד בנוגע לזכויותיו וחובותיו הנובעים מהקשר הזוגי.




מהם המבחנים להכרה במעמד של ידועים בציבור?


המבחנים שאומצו בפסיקה הינם חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף.

יחד עם זאת, מדובר במבחנים גמישים וסובייקטיביים (בית המשפט יבחן כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים שביניהם).




האם בני זוג חייבים לגור באותו בית כדי שיכירו בהם כידועים בציבור?


לא. ייתכן שבני זוג יוכרו כידועים בציבור אף אם לא התגוררו תחת קורת גג אחת. בכל מקרה בית המשפט יבחן את אופיו של הקשר בין בני הזוג.




מהן ההשלכות הכלכליות של הכרה בידועים בציבור?


אם ייקבע שבני זוג אכן ידועים בציבור, אזי תחול עליהם הלכה שמכונה "הלכת השיתוף". הלכה זו קובעת שיתוף בזכויות ובחובות שצברו בני הזוג לאורך תקופת חייהם המשותפת.

הלכת השיתוף קובעת כי הרכוש שצברו בני הזוג לאורך חייהם המשותפים הינו בבעלותם המשותפת, ובלבד שבני הזוג ניהלו אורח חיים תקין ומאמץ כלכלי משותף. כמו כן, אף אם הנכסים רשומים ע"ש בן הזוג האחד או נמצאים בחזקתו הבלעדית, לצד השני יכולות לקום זכויות באותם נכסים.

יתרה מזו - הלכת השיתוף משתרעת על כלל הנכסים של בני זוג, ולא רק על בית מגורים למשל. במלים אחרות, הלכת השיתוף יכולה להקנות זכויות בנכסים עסקיים לדוגמה שרשומים ע"ש אחד מבני הזוג.




האם בכל מצב בו בני זוג הוכרו כידועים בציבור ייחשב הרכוש כמשותף?


בית המשפט יבחן היטב, אף אם בני הזוג הוכרו כידועים בציבור, לגבי איזה רכוש חל שיתוף ולגבי איזה רכוש לא חל שיתוף. עניין זה יחול גם בכל הנוגע לשיתוף בן הזוג האחד בחובות של בן הזוג השני. לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני זוג ידועים בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו.

בית המשפט יימנע ממצב של כפיית הסדר שיתוף רכושי על בני זוג כאשר בני הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כזה.




מהי המשמעות של הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור?


היות ואין כיום הגדרה חוקית פורמלית וכוללת לידועים בציבור, הרי שמומלץ לבני זוג ידועים בציבור לערוך ביניהם הסכם לחיים משותפים ולאשרו בבית המשפט לענייני משפחה.

דברים אלה רלבנטיים לכל בני הזוג הידועים בציבור, וחשובים במיוחד עבור בני זוג מאותו מין אשר לא זוכים בחוק לאותה הגנה לה זוכים בני זוג הטרוסקסואליים. לפיכך - לבני זוג מאותו המין המקיימים קשר זוגי מומלץ לערוך הסכם לחיים משותפים, במסגרתו יסדירו את מכלול זכויותיהם וחובותיהם ויביאו לאישור בבית המשפט לענייני משפחה.





צור קשר
  • Facebook - White Circle

כתובת: רחוב בר כוכבא 23, מגדל וי-טאואר, קומה 11, בני ברק

טלפון: 03-7504545

פקס: 03-6490340

דוא״ל: guy@goldenblumlaw.com

האמור באתר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עו״ד והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה עפ״י המידע באתר הינה על אחריות המשתמש/ת בלבד. בכל מקרה יש להיעזר בעו״ד המתמצא בתחום.

© כל הזכויות שמורות לעו״ד גיא גולדנבלום