גירושין - שאלות נפוצות

מהן הסמכויות של בית הדין הרבני?


לבית הדין הרבני מסורה סמכות שיפוט בלעדית לדון בעניינים של נישואין וגירושין.

להלן התחומים שרק בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בהם: תוקף הנישואין, בטלות הנישואין, כתובה, הצהרה על כשרות להינשא, תביעה לשלום בית, הכרזה על אישה כמורדת (אישה מורדת היא אישה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה), תביעת גירושין ופסק-דין לגירושין.

כמו כן, לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בדיני אישות אחרים בהתקיים תנאים מסוימים, ובכלל זה בתחום הגיור, מינוי אפרוטופוסים, הכרעה בשאלה אבהות, קביעת מעמד אישי והצהרת דתיות.




האם סוגיות רכושיות נידונות בבית הדין הרבני לפי דין תורה?


יחסי ממון בין בני זוג נדונים בישראל עפ"י המשפט האזרחי ולא עפ"י הדין הדתי, אלא אם הסכימו בני הזוג להתדיין בהתאם לדין הדתי. מכאן שעל בתי הדין הרבניים לדון בסוגיות הנוגעות לרכוש בין בני זוג עפ"י החוק האזרחי ולא עפ"י הדין הדתי.




מהו מרוץ הסמכויות?


בישראל שורר מצב לא רצוי של סמכות שיפוט מקבילה. לפי מצב זה, לבתי המשפט האזרחיים ולבתי הדין הרבניים, מסורה סמכות שיפוט מקבילה לדון בעניינים מסוימים.




מהם העניינים שבהם קיימת סמכות שיפוט מקבילה?


סמכות השיפוט המקבילה חלה על ענייני רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים וכן החזקת ילדים וחינוכם. שתי הערכאות, הדתית והאזרחית, רשאיות לדון בתחומים אלה.




באיזה תנאים לבית הדין הרבני קמה הסמכות לדון בעניינים של רכוש, מזונות אישה וילדים ומשמורת ילדים?


לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה בבית הדין הרבני תביעת גירושין, בה נכרכו עניינים אלה לפני שהוגשה תביעה בנושאים אלה לבית המשפט לענייני משפחה.

לדוגמה: אם תביעה בעניין רכוש הוגשה קודם לכן לבית המשפט לענייני משפחה, אזי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בענייני הרכוש במסגרת תביעת הגירושין.

נוכח האמור, התפתחה בישראל שיטה שמכונה "מרוץ סמכויות", שבמסגרתו מבקש כל אחד מבני הזוג להקדים את האחר בהגשת תביעה לערכאה הנוחה עבורו.




מהי כריכה של תביעת הגירושין?


חלוקת רכוש בין בני זוג אינה כרוכה מעצם טיבה וטבעה בתביעת הגירושין, ולכן יש לכרוך את ענייני רכוש במסגרת תביעת הגירושין. יודגש, שנדרשת כריכה מפורשת של ענייני הרכוש כדי שתקום סמכות לבית הדין הרבני בסוגיות רכוש.




האם חלה חובה לכרוך את סוגית משמורת הילדים בתביעת הגירושין?


בפסיקה נקבע כי עניין החזקת הילדים כרוך מעצם טיבו וטבעו בהליך הגירושין. לפיכך, עניין המשמורת נתפס בסמכותו של בית הדין הרבני מיד עם הגשת תביעת הגירושין, וזאת אף אם נושא החזקת הילדים אינו מוזכר במפורש בתביעת הגירושין.




מהי ההשפעה של החוק החדש ליישוב סכסוך (״חוק הגישור״) על מרוץ הסמכויות?


בישראל נכנס לתוקף בשנת 2017 החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, הקרוי ״חוק הגישור״.

לפי החוק, בני זוג שפרץ ביניהם סכסוך מחויבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידות הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, טרם הגשת כתב תביעה לערכאה משפטית.

הגשת בקשה ליישוב סכסוך היא פשוטה מאוד ביחס להגשת תביעת גירושין. כמו כן, יתרון נוסף הוא שהצד שהקדים והגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, חופשי לבחור למשך תקופה מסוימת היכן להגיש את תביעותיו אם יזדקק לכך. עניין פשוט זה זו מעניק הקלה משמעותית ברכישת סמכות ועל כן החריף את מרוץ הסמכויות.

בנסיבות אלה, חשוב מאוד לנסות ולהקדים את הצד השני בהגשת הבקשה ליישוב סכסוך. מומלץ לקבל יעוץ משפטי מעורך-דין המתמחה בגירושין בטרם הגשת תביעות למי מהערכאות. הקדמת הגשת התביעות לא רק תעניק יתרון דיוני, אלא גם יכולה לספק לבעל הדין מיצוי מיטבי של זכויותיו.




האם הכתובה מחייבת בהליכי גירושין?


כתובה הוא מסמך מחייב לכל דבר ועניין, ובנסיבות מסוימות ניתן לחייב בעל בתשלום סכום הכתובה. ניתן גם לתבוע כתובה מעיזבון שהותיר אחריו הבעל.




מהו עיקר כתובה ומהי תוספת כתובה?


עיקר הכתובה: הסכום נקבע לפי דין גמרא למינימום של 200 זוז (מטבע עתיק ששימש בא"י ובסביבתה מן התקופה ההלניסטית ועד שלהי העת העתיקה). בתקופת התנאים 200 זוז היו שווי ערך לשכר עבודתו של פועל במשך כשמונה חודשים, ובערכם היום שווים אינו עולה על כמה מאות או אלפי שקלים.

תוספת כתובה: התוספת לכתובה נכתבת בהתאם למנהג המקום, וכעניין שבעיקרון, מנהג זה מחייב ואין לבעל רשות להפחית מסכום המנהג. לפי אתר של "ארגון רבני צוהר" יש לרשום בכתובה לא פחות מששים אלף שקלים ולא יותר מחצי מיליון שקלים. לפי הנחיות הרבנות הראשית אין לרשום בכתובה סכום גבוה ממיליון שקלים.




מה הרציונל של הכתובה?


מטרת הכתובה הינה הגנה על האישה שמא בעלה לא יגרשה מבלי לשלם לה סכום קבוע וידוע מראש אשר נועד להבטיח את עתידה הכלכלי. הכתובה הגיעה לעולם על רקע של מציאות היסטורית שבה האישה לא נהגה לעבוד, ומטרת חז"ל הייתה להגן על האישה על מנת שלא תישאר בחוסר כל לאחר גירושיה או במקרה שתישאר אלמנה.




מה קורה כאשר סכום הכתובה שננקב בכתובה מופרז?


בנסיבות מסוימות עשוי בית הדין הרבני לקבוע שסכום תוספת הכתובה שנרשם בכתובה ע"י הבעל מופרז, ולכן בית הדין יורה על הפחתת הסכום.




באילו עילות עלולה אישה לאבד את זכאותה לכתובה?


  • בגידת האישה בבעלה.
  • אישה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה עלולה לאבד במקרים מסוימים את כתובתה. עפ"י ההלכה אישה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה נקראת "מורדת" (מדובר בעילה מורכבת והגישות ההלכתיות לגבי אישה מורדת רבות ומגוונות).
  • מקרה בו סובלת האישה ממחלה כלשהי אותה הסתירה מבעלה לפני נישואיהם.
  • ייתכנו מצבים שאישה גם תאבד את זכאותה לקבל את כתובה בעילת "מאיס עליי". מדובר בעילה שנפוצה היום מאוד. הכוונה היא לטענה שטוען הבעל ולפיה אשתו המאיסה את עצמה עליו עקב התנהגותה.

יש דיינים שלשיטתם עילת מאיס עליי לא מהווה פטור לבעל מתשלום כתובה (עילת מאיס עליי הינה עילה שגם האישה יכולה לטעון לצורך חיוב הבעל בגירושין).

מקרה בו מסרבת אישה לקבל את גיטה, חשופה לכך שתאבד את כתובתה




בגין אילו עילות עשוי בעל להיות מחויב בתשלום כתובה?


  • התנהלות פסולה של הבעל שמלווה בראיות עשויה להצדיק מבחינת בית הדין הרבני את חיוב הבעל בתשלום הכתובה.
  • בעל שבוגד באשתו מוגדר עפ"י ההלכה כ"רועה זונות", ולכן עליו לשאת כעיקרון בהתחייבויותיו כלפי אשתו.
  • מקרה נוסף שימקסם את סיכויי האישה לקבל מבעלה את תשלום הכתובה, הינו מקרה בו בית הדין הרבני התרשם שהאישה מעוניינת מדם ליבה בשלום בית עם בעלה, אך הבעל מתנגד לכך ומתעקש להתגרש.
  • אישה יכולה להיות זכאית לכתובה ככל שמתגלות אצל הבעל מחלות שלא היו ידועות לה ביום הנישואין ומחלות אלה הוסתרו ממנה.




האם אישה זכאית לקבל בנוסף לחלקה ברכוש (איזון המשאבים) גם את כתובתה?


חוק יחסי ממון מגדיר כיצד יאוזנו נכסי בני הזוג בעת גירושין או פרידה. לפי חוק זה, כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, פרט למתנות, ירושות ונכסים מלפני הנישואים. החוק קובע בנוסף ובאופן מפורש, כי אין הוא גורע מזכויות האישה לפי כתובתה.

כלומר, אם נצמדים ללשון החוק, הרי שאישה אמורה לקבל בעת פרידה או גירושין מחצית משווי הנכסים שצברו בני הזוג לאורך תקופת הנישואין, ובנוסף לכך - זכאית לקבל את הסכום הנקוב בכתובה.

יחד עם זאת, בפסיקה השתרש הביטוי "כפל מבצעים". משמעות הביטוי הוא שהאישה לא תקבל בכל המקרים תשלום כתובה בנוסף לחלקה בחלוקת הרכוש. כשההכרעה בנוגע לחלוקת הרכוש מתקיימת בבית המשפט לענייני משפחה, ימתין בית הדין הרבני לתוצאות פסק-הדין כדי לבחון האם יש מקום עדיין לחייב את הבעל בכתובה (זאת בהנחה בכלל שהאישה זכאית לכתובה עפ"י דין תורה).

עם זאת, יש לדעת שבתי הדין הרבניים יכולים לחייב בעל בכתובה, זאת בנוסף להסדר של איזון הרכוש בין בני הזוג.





צור קשר
  • Facebook - White Circle

כתובת: רחוב בר כוכבא 23, מגדל וי-טאואר, קומה 11, בני ברק

טלפון: 03-7504545

פקס: 03-6490340

דוא״ל: guy@goldenblumlaw.com

האמור באתר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עו״ד והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה עפ״י המידע באתר הינה על אחריות המשתמש/ת בלבד. בכל מקרה יש להיעזר בעו״ד המתמצא בתחום.

© כל הזכויות שמורות לעו״ד גיא גולדנבלום