משמורת ומזונות - שאלות נפוצות
מה החוק קובע לגבי משמורת ילדים?
החוק קובע כי הורים רשאים להסכים ביניהם על ענייני משמורת ואפוטרופסות ובהעדר הסכמה בין ההורים, יכריע בית המשפט.
האם הורה שאינו משמורן עדיין נחשב כאפוטרופוס לקטין?
כן. ללא כל קשר לקביעת בעניין המשמורת, שני ההורים הם אפוטרופסים לקטינים ולכן וכל החלטה משמעותית בחיי הקטין צריכה להתקבל ביחד ע"י ההורים.
הכלל – החזקת ילדים אצל כל אחד מההורים תיקבע עפ"י טובת הילד
הפסיקה קובעת באופן חד-משמעי כי בשאלת משמורת ילדים והחזקתם, שיקול טובתו של הילד הוא שיקול העל והוא השיקול המכריע. הפסיקה הבהירה כי בצדו של שיקול זה יעמדו שיקולים נוספים, אך כל שיקולים אלה שיקולים משניים, וכולם ישתחוו לשיקול טובת הילד (במילים אלו ממש).
טובת הילד כוללת את שמירת בריאותו הגופנית והנפשית, סיפוק צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים. כמו כן, עקרון טובת הילד טעון בערכים, ברגשות ובהשקפות המותירים שיקול דעת רחב לבית המשפט באשר לתכניו.
חובתו של בית המשפט היא להכריע בסוגיה זו מתוך ראיה של טובת הקטין הספציפי, שענינו הובא לפניו. טובת הילד אינה שאלה ערטילאית או תיאורטית אלא נוגעת היא בילד הספציפי, בנסיבות חייו ובמערכת המשפחתית שהוא מכיר.
חשוב לומר, שהמושג "טובת הילד" כולל גם את הזכויות והאינטרסים של הילד, ולכן יש לראות בילד כבעל זכויות עצמאיות, נפרדות, שונות ולעתים אף מנוגדות לתפיסת הוריו.
איזו ערכאה שיפוטית מוסמכת לדון במשמורת וחינוכו של הילד?
לפי החוק, לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לדון בזכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ.
יחד עם זאת, עניין החזקת הילד וחינוכו כרוך מטיבו ומטבעו בתביעת הגירושין. כלומר - אם צד כלשהו הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני לפני שהוגשה תביעה בעניין משמורת לבית המשפט לענייני משפחה (על ידי הצד השני), הרי שעניין החזקת הילדים יימצא בסמכות השיפוט של בית הדין הרבני.
שני הנושאים יכולים להתדיין בשתי הערכאות השונות ובנפרד, זאת בהתאם למרוץ הסמכויות ולסדר הגשת התביעות.
האם על בית המשפט ועל בית הדין הרבני חלה חובת היוועצות במומחים?
בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבנים, מסתייעים לצורך קבלת החלטות בעניינם של ילדים בנושאי משמורת והקשר הורי בתסקיר של עובד סוציאלי או חוות דעת של יחידות הסיוע.
הפסיקה קובעת כי הכרעה בדבר טובתו של הילד צריכה להיקבע על בסיס חוות דעתם של מומחים לבריאות הגוף, ובעיקר מתחום בריאות הנפש, אשר יונחו לפני הערכאה השיפוטית. רק לעתים נדירות ובנסיבות יוצאות דופן תפסוק הערכאה השיפוטית בניגוד לחוות דעת מומחים. במקרים כאלו חובתו של השופט/דיין לנמק באופן מפורט ומדוקדק מה היו מניעיו לסטות מחוות הדעת של המומחים.
מהי חזקת הגיל הרך?
בישראל קיימת חזקת הגיל הרך. חזקה זו קובעת כי החזקת הילד ניתנת עד גיל 6 באופן אוטומטי לאם, כאשר לאב נקבעים זמני שהות עם הילד.
עם זאת, בתי המשפט עומדים על חשיבות הקשר בין אב לבין ילדו גם כאשר טרם מלאו לילד גיל 6 שנים. בעיקרו של דבר טובת הילד, והיא בלבד, תעמוד בלב ההכרעה של בית המשפט בעניין משמורת וחזקת הגיל הרך אינה חזות הכל.
האם קולו של הילד יישמע בבית המשפט?
זכות ההשתתפות של קטין חולשת על תחומים רבים בדיני המשפחה, לרבות בעניינים רפואיים הנוגעים לקטין. רצון הילד אינו שיקול יחיד אך הוא בהחלט מהווה שיקול רב משקל.
בית המשפט ישמע את עמדת הקטין בהתבסס על גילו, בגרותו, בשלותו השכלית הרגשית והנפשית, ובהתאם למידת יכולתו להבין את מהות הדברים ותוצאותיו. זכות ההשתתפות של הקטין בהליך המשפטי שמתנהל לגביו מעוגנת בחלק מדברי החקיקה בישראל, וכן באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד.
מהי משמורת משותפת?
במשמורת משותפת, שני ההורים שוהים עם הילדים זמן שווה. עם זאת, הביטוי "משמורת משותפת" יכול להתקיים גם כאשר חלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים אינה שווה.
מהם הכללים לקביעת משמורת משותפת?
הפסיקה קבעה מספר כללי על-פיהם ניתן לבחון אם המקרה הנדון מתאים למשמורת משותפת. אלה הם הכללים:
-
מידת מעורבותו של כל אחד מההורים בחיי הילדים. -
מגורים בסמיכות מקום. -
קשר טוב בין כל אחד מההורים לילד. -
האם יש תקשורת הורית טובה לצרכי תאום וכיו"ב (קיימת בפסיקה גם גישה המחייבת משמורת משותפת גם במצבי קונפליקט בין ההורים). -
רצונו של הקטין.
מהו הדין החל על קביעת מזונות ילדים?
החוק בישראל קובע כי מזונות ילדים ייקבעו על בסיס של השתייכות דתית שחלה על כל אדם ואדם (עניין זה נקרא "דין אישי"). לדוגמה: הדין האישי לגבי אדם יהודי בעניין מזונות ילדים יהיה בהתאם לדין העברי, ואילו הדין האישי לגבי אדם מוסלמי בעניין מזונות ילדים יהיה בהתאם לדין השרעי.
האם יש חשיבות לגילאי הילדים לצורך קביעת מזונותיהם?
לצורך שאלת החבות של כל הורה במזונות ילדיו, יש להבחין תחילה בגילאי הילדים. קיימות שתי קבוצות גילאים: עד גיל 6 שנים ומגיל 6 ואילך.
כיצד נקבעים מזונות ילדים עד גיל 6?
בפסיקה נהוג להבחין בין מזונות הכרחיים לבין מזונות שהם מעבר לצרכים הכרחיים (מזונות מדין צדקה).
מזונות הכרחיים עומדים בדרך-כלל ע"ס של 1,600-1,250 ₪ והם כוללים מזון, ביגוד, ביטוח בריאות חובה, חינוך חובה ושאר צרכים מינימליים בסיסיים.
הצרכים ההכרחיים כוללים גם את חלקם היחסי של הילדים בעלות המדור של האם (הכוונה ב"מדור" היא לקורת גג) הכוללת את שכר הדירה ואת עלויות החזקת הדירה (ארנונה, חשמל, מים, תיקונים וכיו"ב).
המדור מכומת בדרך כלל בכשליש עד מחצית מן הסכום המשולם ע"י האם (עבור ילד אחד מקובל שהאב ישלם 33% מהוצאות המדור ואחזקתו, 40% בגין שני ילדים ו-50% בגין שלושה ילדים).
החובה בגין מזונות הכרחיים עד גיל 6 אינה מוטלת על האם.
מזונות שהינם מעבר לצרכים ההכרחיים יחולו על הן על האב והן על האם בהתאם ליכולתם הכלכלית, כאשר מזונות אלה נועדו לספק לילדים את אותה רמת חיים לה הורגלו הילדים ערב הפירוד בין ההורים או אלה שהילדים ראויים לה.
המזונות שנחשבים מעבר למזונות ההכרחיים הינם: מעון, צהרון, משקפיים, טיפולי שיניים, פסיכולוג, חוגים, קייטנות, עזרה בלימודים). ככלל, נהוג שבהוצאות אלה נושאים שני ההורים בחלקים שווים ביניהם אלא אם קיים פער גדול ביחס הכנסותיהם.
כיצד נקבעים מזונות ילדים מגיל 6 ואילך?
בחודש יולי 2017 ניתן פסק-דין חשוב בעניין מזונות ילדים ע"י ביהמ"ש העליון, שקבע פה אחד, בהרכב מורחב של 7 שופטים, כי בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם תוך שהחלוקה ביניהם תקבע עפ"י יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, זאת בהתייחס לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ויתר נסיבות המקרה.
חשוב לציין - במזונות קטינים מעל גיל 6 אין עוד הבחנה בין צרכים הכרחיים לאלה שאינם הכרחיים.
בשורה התחתונה, גובה דמי המזונות של ילדים מעל לגיל 6 ייקבע בהתאם לארבעה פרמטרים:
-
צרכי הילדים
-
הכנסות האב והאם מכל המקורות
-
היחס בין הכנסות ההורים
-
חלוקת הסדרי השהיה של הילדים אצל כל אחד מההורים
אין מדובר בנוסחאות נוקשות והסתמכות על נתונים יבשים. הכל תלוי במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני הוריו.
האם קיימת חובה לשלם לילד מזונות לאחר שמלאו לו 18 שנה?
בדרך כלל, מגיל 18 או סיום כיתה י"ב, לפי המאוחר מבניהם, ועד לסיום שירות החובה בצה"ל או השירות הלאומי, יעמדו דמי המזונות על שליש מהסכום ששולם לפני כן.