האמור באתר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עו״ד והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה עפ״י המידע באתר הינה על אחריות המשתמש/ת בלבד. בכל מקרה יש להיעזר בעו״ד המתמצא בתחום.

© כל הזכויות שמורות לעו״ד גיא גולדנבלום

צור קשר
  • Facebook - White Circle

כתובת: מעלה השחר 3, רמת גן

טלפון: 050-7106717

פקס: 03-7744854

דוא״ל: guy@goldenblumlaw.com

פסק דין תקדימי בעניין מתן הפטר לערבה בחוב מזונות שהוכרזה כפושטת רגל

בתחילת השבוע (3.2.19) ניתן פסק-דין תקדימי ע"י ביהמ"ש העליון, הקובע כי ערבה פושטת רגל פטורה מחוב מזונות, על אף שחתמה על ערבות לחייב שברח מישראל לפני שנים רבות.

החייב במקרה זה חויב בפסק דין בתשלום מזונות ילדיו, ולימים נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל לשם גביית החוב, במסגרתו הוא כנגד החייב צו עיכוב יציאה מן הארץ.

החייב ביקש בשנת 2007 לצאת מן הארץ חרף צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר הוצא נגדו, ועל מנת שתותר יציאתו מן הארץ, חתמה קרובה של החייב על ערבות לתשלום חוב המזונות, שנועדה להבטיח את שובו של החייב לארץ. החייב עזב את ישראל ולא שב אליה, ולפיכך החלו בהליכי גביית החוב מן הערבה.

הערבה לא עמדה בתשלום חוב המזונות ובהתחייבויות כספיות נוספות שלה, ולכן הגישה בקשה להכרזתה כפושטת רגל. ב-2011 הוכרזה הערבה פושטת רגל, וב-2016 ניתן לה צו הפטר הפוטר אותה מכל חובותיה, פרט לחוב המזונות.

הערבה ביקשה שצו ההפטר יחול גם על חוב מזונות, אך ביהמ"ש המחוזי קבע שצו ההפטר אינו חל על חוב מזונות. הערבה טענה כי היא איננה החייבת המקורית במזונות אלא ערבה בלבד.

הערבה הגישה ערעור לביהמ"ש העליון, שכאמור קיבל את הערעור ברוב דעות (2 שופטים קיבלו את הטענה ואחד לא קיבל). בעיקרו של דבר נפסק, כי ניתן להחיל צו הפטר אשר ניתן לפושט רגל על חבות הנובעת מערבותו לחוב מזונות של אחר. נקבע כי חבות הערב איננה חבות לפי פסק דין אלא על פי כתב הערבות, ועניין זה לא בא בגדרו של הסייג שקבוע בפקודת פשיטת הרגל.

דעת הרוב של ביהמ"ש העליון גרסה, שחבות של ערב לחוב מזונות נובעת מערבות לחוב ולא מפסק דין שניתן לחובתו. במלים אחרות, פסק הדין ניתן כנגד החייב המקורי ולא כנגד הערב, ומשכך, הערב חב את חובו לפי חוק הערבות ולא מכוח פקודת פשיטת הרגל. כלומר - הערב אינו נושא באחריות אישית למזונות הילדים, להבדיל מאבי הילדים שהוא למעשה החייב המקורי בתשלום מזונותיהם.

כמו כן, ביהמ"ש העליון פסק שאינטרס של הילדים למזונותיהם ייפגע באופן חלקי בלבד ממתן ההפטר, שכן המוסד לביטוח הלאומי יישא בתשלום חוב המזונות. ביהמ"ש ציין כי יש להעדיף במקרה הזה את אינטרס הערב לפתוח דף חדש בחייו ואת האינטרס הציבור בשיקומו, על פני האינטרס הציבורי אשר עניינו בכספי הציבור מתוכם משלם המוסד לביטוח את חוב המזונות לבני משפחת החייב.

הליכי פשיטת הרגל נועדו, בין היתר, לאפשר לחייבים להשתקם ולפתוח דף חדש בחייהם. יחד עם זאת, אם פושט רגל לקח על עצמו את האחריות להיות ערב לחוב המזונות, הרי שקשה לא לראותו בתור מי שבא בנעלי החייב המקורי. לפיכך בצדק רב לדעתי, קבע כב' השופט הנדל, אשר החזיק בדעת המיעוט במסגרת פסק-הדין, כי "החיוב של הערב נשען, ולמעשה בלתי נפרד, מפסק הדין לחובת ההורה. השניים – הערב וההורה – הגיעו להסדר בניהם. מכוח ההסכמה, הראשון נכנס לנעליו של השני".

פסק-הדין מעביר מסר בעייתי לחייבים במזונות ילדיהם, וצו ההפטר מותיר למעשה את הילדים ללא תמיכה כלכלית של האב או של הערב. הקופה הציבורית אינה פתרון מילוט ויש לשמור על משאבי מוסד הביטוח הלאומי. דעה המיעוט הקדישה פרק שלם בפסק-הדין לסוגיה חשובה זו. בסופו של יום, אין ספק שהערבה בפרשה זו בחרה לחתום על ערבות לחוב המזונות של החייב המקורי, וזאת מתוך מודעות מלאה לסיכונים הכרוכים בכך.

ייתכן שבעקבות פסק-הדין, בקשות של חייבים במזונות לצאת מן הארץ תתקבלנה עתה במשורה, על אף שאותם חייבים יתמכו את בקשתם בערבות של אחרים. הגורם השיפוטי שיידרש לבקשות כאלה ייאלץ לחשוב היטב בטרם ייעתר לבקשה כזו של חייב. כלומר, באופן פרדוכסלי, ייתכן שדעת הרוב פגעה דווקא בחייבים שיתקשו עכשיו לצאת מן הארץ בשל פסק-הדין, זאת נוכח המסקנה המתבקשת שמנגנון הערבות פשוט חסר שיניים.